החלטה בתיק מ"ת 37202-06-12 - פסקדין

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 13.6.12, נפגש סוכן משטרתי עם אחר בשם ליאון רביזה (להלן: "ליאון") וסיכם עמו כי ליאון ימכור לו סם בסכום של 300 ש"ח. ליאון הסיע את הסוכן ברכבו לרחוב אוסוולדו ארניאה, וביקש מן הסוכן לחייג באמצעות מכשיר הטלפון של הסוכן אל מספר הפלאפון של המשיב. לאחר שהסוכן עשה כן, לקח ליאון את מכשיר הטלפון, שוחח עם המשיב, וביקש ממנו להכין 3 מנות סם, ואמר לו שהוא מגיע אליו. בהמשך למתואר לעיל, לקח ליאון מהסוכן 300 ש"ח, ירד מן הרכב, נפגש עם המשיב, מסר לו את הכסף שקיבל מהסוכן, ובתמורה המשיב נתן לליאון סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.7 גרם.

במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 27.6.12, הסכימו ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אולם חלקו על עוצמתן וטענו לחולשה ראייתית. לדברי ב"כ המשיב, התיק כל כולו מבוסס על עדותו של עד יחיד, הלא הוא ליאון, אשר אין מחלוקת שמדובר בסוחר סמים, הן נוכח עברו והן נוכח המתואר בכתב האישום בעניינו. אותו עד, מעבר לאמור לעיל, היה היעד של הסוכן, כפי שעולה במידע המודיעיני המבוסס על יותר מידיעה אחת; אותו ליאון בונה לעצמו אף "קו הגנה", בשעה שבעת המפגש עם הסוכן נעזר בטלפון של הסוכן על מנת ליצור קשר לכאורה עם מי שאמור לספק את הסם. מעבר לכל אלה, אין כל תיעוד של השיחה שמתבצעת לכאורה באמצעות הטלפון של הסוכן, לא ניתן לדעת עם מי זה דיבר בפועל. בצד אלה, זה מפנה למחדל חקירה בולט, שכן כאמור המשטרה לא ביצעה שום מחקר תקשורת ואף לא פעולה בסיסית של לקיחת הטלפון של הסוכן ובדיקת נתוני התקשורת של השיחה. כך גם לא ניתן לשלול שממועד השיחה שבוצעה באמצעות הטלפון של הסוכן ועד לחזרתו של אותו ליאון, בוצעה שיחת טלפון נוספת למשיב, ובה זה ציין כי בא להסדיר את חובו, אגב כך למסור למשיב את אותם שטרות מסומנים. מילים אחרות, לא ניתן לשלול שהעברת הכספים נעשתה אגב חוב אחר, וללא קשר לעסקת הסם. אותו ליאון, בחקירות הפורמאליות, לא מפליל את המשיב, ואילו בתשאול מוקלט ליאון מוסר אמירות שיכול ותיתפסנה כמפלילות את המשיב, אולם תחילתה של אותה שיחת "אוף דה רקורד" היא כדלקמן:

חשוד: תגיד לי בונבון, תשחרר אותי, תהיה גבר, תלך הביתה בערבות, היה פה אחד ששחרר אותי בערבות.

חוקר: (צוחק) תגיד, תהיה גבר, ישחררו אותך בערבות, איך מאיר זוהר... אתה רוצה ללכת? אתה מכיר מאיר זוהר? אדון חרשוף, אתה מכיר אותו?

חשוד: כן...

תיעוד זה של תחילת התשאול, יש בו כדי להטיל צל כבד בדבר אמיתות תוכן הדברים, שכן כאמור, לכאורה מובטח במשתמע לליאון, כי ניתן יהיה לדבר על שחרורו בערבות במידה וימסור מידע לגבי המשיב שלפנינו, כאשר ממילא, גם בתוך תשאול זה, כך לפי דברי ב"כ המשיב, אותו ליאון סותר עצמו וחוזר בו מדבריו. ראיה לכך שגם המבקשת לא ראתה בדברים אלו ממש, ניתן לראות בכך שהמשיב כלל לא נחקר פעם נוספת ולא יוחסו לו הסמים מהאישום הראשון, חרף האמירות של ליאון כי גם ביום הקודם לקח את הסם מן המשיב.

לגופם של דברים המדובר במשיב שעבירתו האחרונה בתחום הסמים הינה מלפני 10 שנים. המדובר באדם ערירי, יתום, ללא כל תמיכה, אשר תלוי בתחליף סם מסוג סבוטקס. המשיב, עוד בטרם נעצר, פנה לכל מערכת אפשרית וביקש לסייע לו בגמילה, בכלל זה היה בהליכים לקליטה באישפוזית באשדוד ואף החל בדיקות רפואיות לצורך כך. מסמך תומך הוגש לבית-המשפט. בנסיבות המתוארות לעיל, ניתן גם ניתן לבחון את שילובו של המשיב בהליך גמילה טיפולי, כאשר ניתן בתקופת הביניים עד אשר זה יקלט באישפוזית, להורות על שחרורו לחלופה זמנית בדמות ידידת משפחה, וערב נוסף שנמצא לאחר גמילה של מספר שנים.

ב"כ המבקשת, מנגד, טוען כי דפוס פעולה של מס' עברייני סמים יחדיו הינו שכיח. כך גם מפנה לעובדה שמעבר לאמירותיו של ליאון בתשאול, הרי שהשטרות המסומנים מצאו דרכם אל המשיב, כאשר אל כל אלה, יש להוסיף כי ברשותו של המשיב נתפס סכום מזומן של 3,500 ש"ח. אמנם לא בוצעו מחקרי תקשורת, אך לדברי ב"כ המבקשת די בעדותו של הסוכן כי התקשר למשיב מהטלפון שלו כדי לבסס ראיה זו.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה שהובא לעיוני הגעתי לכלל מסקנה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה עם חולשת מה לצידן, ואנמק.

כאמור, אין מחלוקת נוכח דו"ח הפעולה של הסוכן המשטרתי בובליל, כי במעמד העברת הכספים, ליאון ביקש ממנו להתקשר למספר הטלפון 054-8330910, ונשמע אומר: "חרשוף תוריד לי שלוש אני בא". המשיב בהודעתו מאשר כי מספר הטלפון שברשותו הינו אותו מספר טלפון אותו מציין הסוכן המשטרתי שהתבקש להתקשר אליו, כך גם המשיב מאשר כי הכינוי שלו הינו "חרשוף". כאמור, גם אין מחלוקת כי לאחר מספר דקות ספורות לאחר שליאון עזב את מקום הימצאותו עם הסוכן, זה חזר ומסר לסוכן את הסמים, וכך גם אין מחלוקת שהמשיב אינו נמצא במרחק רב מן המקום בו בוצעה העסקה. טיב האמירות אשר לכאורה השמיע ליאון בטלפון של המשיב, ומכלול הנסיבות כאמור לעיל, יש בו כדי ליצור בסיס ותשתית ראייתית נגד המשיב.

בעניין זה, צודק ב"כ המשיב כי מן הראוי היה שלא להסתפק באמרותיו של הסוכן המשטרתי, וכי היה צורך בהוצאת מחקרי תקשורת הנוגעים לטלפון של המשיב, ולמצער להוציא, בין אם בצילום מסך הנתונים מתוך מסך הטלפון של הסוכן ובין אם בדרך אחרת, את פרטי ההתקשרות מן הפלאפון של הסוכן. ביחס לכך, לכאורה העלה ב"כ המשיב טענה שלא מצאה ביטויה בחומר החקירה, לפיה כאמור לא ניתן לשלול כי ליאון כלל לא שוחח עם אדם אחר מעברו השני של הקו, או לחלופין, כי בפרק הזמן שחלף מאז עזב את המקום ליאון ועד שחזר נעשתה התקשרות נוספת על-ידי ליאון, אשר הודיע למשיב כי בא להסדיר את החוב, ואגב כך מסר לו את השטרות המסומנים.

בעניין אחרון זה, יש להקדים ולציין כי כאמור טענה זו לא הועלתה על-ידי מי מהמעורבים בתיק, וביתר דגש הרי העובדה שבידי המשיב נמצאו השטרות המסומנים פרק זמן קצר של כשעתיים לאחר שליאון עזב את המקום, יש בה כדי להוות ראיה נסיבתית כבדת משקל, הקושרת את אותה שיחה שבוצעה באמצעות הטלפון של הסוכן אל העברת הכספים והסם.

עוד יש להדגיש כי המשיב מצידו מכחיש כל מפגש עם ליאון באותו יום, וברי כי בהינתן הימצאות השטרות המסומנים ברשותו הרי יש בכך כדי להוות שקרי נאשם בנקודה מהותית המצויה במחלוקת, והרחקה מלאכותית זו מן המפגש עם ליאון יש בה גם כן כדי להוות ראיה לכאורה נוספת המצטרפת לחובתו של המשיב.

לאור כל האמור לעיל, הרי שגם אם לא בוצעו מחקרי תקשורת, הרי רצף הזמנים, סמיכות המקום, והימצאות השטרות ברשותו של המשיב על רקע הכחשת כל מפגש עם ליאון, מצביעים על קיומן של ראיות לכאורה, כאשר את חולשת המה כאמור מצאתי בהיעדרם של מחקרי תקשורת.

לסיום שלב הראיות לכאורה אציין כי לא בכדי לא מצאתי לנכון לייחס משקל לאמירות מפי ליאון במסגרת התשאול, שכן בנסיבות שבהן נאמרו הדברים מוטב היה שלא היה בית-המשפט מתבקש לבסס עליהן ממצא לחובת המשיב. אמירות והבטחות בין אם במפורש ובין אם במרומז לשחרור, ואגב כך "דרישה" לקבלת אינפורמציה ביחס למשיב - אינן ראויות, וממילא המשקל שיש לייחס לאמירות שכאלו, נמוך ביותר.

כאן המקום לציין כי עיון בכתב האישום בעניינו של ליאון יש בו ללמד ראשית כי עוד בטרם הגיע לכאורה למפגש עם המשיב זה שלף שתי מנות סם אותן נתן כ"פיצוי" על איכות החומר של העסקה מיום אמש. התנהלות זו יש בה לרמז כי לליאון יש גם מקורות אחרים לסם. עוד יש לקחת בחשבון כי בכתב האישום בעניינו של ליאון, סעיף 5 לכתב האישום כלל אינו מפרט את המיוחס למשיב ויש לתהות על כך. עוד לציין כי כאמור המשיב לא היה היעד של המבצע, לא הופיע באף לא אחת מן הידיעות המודיעיניות, וכן יש לציין כי התהייה עליה הצביע ב"כ המשיב, לפיה לאחר אותו תשאול עם ליאון המשיב כלל לא נחקר פעם נוספת ביחס לאספקת הסם מיום 12.6.12, מלמדת אף היא כי לכאורה לא ייחסו לדברי ליאון בשיחת אוף דה רקורד אלו משקל רב, אם בכלל.

סיכומו של דבר, בתיק זה קיימות ראיות לכאורה עם חולשת מה בצידן, כפי שפורטה לעיל.

משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה קמה עילת מעצר סטטוטורית, המתחזקת נוכח טיב הסם, וכן נוכח עברו הפלילי של המשיב אשר כפי שעולה ריצה מספר עונשי מאסר בעברו, ולחובתו 8 הרשעות קודמות.

הפסיקה הנוגעת ביחס למי שחוטאים בעבירות של סחר בסם ברורה וחד-משמעית, לפיה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן יורו בתי-משפט על שחרורם של אלה, בין היתר נוכח כך שניתן להמשיך ולעסוק בסחר בסם גם בהיותן ספון ב"מעצר בית", בין אם בתקשורת טלפונית ובין אם על-ידי הגעת הקונים אל כתובת "מעצר הבית".